הרשמה לקבלת גיליון הפעילות בתחילת כל שבוע
x
סיפור א' לשולחן שבת
ביום שמחת תורה אנו ששים ושמחים עם התורה הקדושה, ונשאלת השאלה, מדוע דווקא עכשיו, בחודש תשרי? לכאורה היה מתאים יותר לשמוח עם התורה בחג השבועות, שאז ניתנה התורה לישראל.
המגיד מדובנא עונה על כך במשל:
מעשה בנסיכה, כלילת המעלות, שכל שידוך שהציעו לה היא דחתה, גם אם היה בן מלך, עשיר מופלג או שר נכבד, בכל אחד ואחד היא מצאה מום. אביה המלך המיואש שאל ללבה, מה רצונה ועם מי היא רוצה להתחתן? הנסיכה השיבה שהיא לא מחפשת דווקא חתן עשיר או מיוחס, אלא אפילו אדם פשוט, העיקר שיהיה חכם ועם מידות טובות.
לאחר חיפושים רבים, המלך מצא בחור, אמנם כפרי פשוט, אבל חכם, בעל חסד ומידות נאצלות. הנסיכה נפגשה איתו ומיד החליטה להינשא. המלך המאושר הציע לחתן סכום עתק וארמון עם שמונה מפלסים, משרתים, סוסים וכל מה צריך.
החתונה המפוארת נערכה ברוב עם, הארוחה היתה כיד המלך וכולם נהנו. החתן כיבד מאוד את כלתו הנסיכה והיא היתה מאושרת. גם לאחר החתונה היא לא הצטערה אפילו לרגע ושמחה על הבחירה הנכונה.
יום אחד, לאחר מספר חודשים, ניגש הבחור למלך, וביקש לערוך שוב חתונה מפוארת ולשאת לאשה את בתו הנסיכה. המלך המופתע אמר לו בזעם: "הרי אתה כבר נשוי לנסיכה"!
הבחור הסביר בחכמה: "הרי אני בחור כפרי ופשוט, מדוע א"כ בחר בי המלך כחתן לבתו הנסיכה?! חשבתי לתומי, אולי הנסיכה בעלת מום ח"ו, ולכן אף אחד לא רוצה להתחתן איתה? ביום החתונה, היו לי הרבה חששות, ולא יכולתי לשמוח באמת. אבל כאשר עברו החודשים והכל כשורה, הבנתי שהנסיכה ממש מושלמת ואין בה שום מום, ואני פשוט זכיתי לפנים משורת הדין. ולכן רציתי לערוך שוב חתונה, והפעם לשמוח באמת".
כאשר בני ישראל ישראל קיבלו את התורה בחג השבועות, היו להם הרבה חששות, מדוע שהקב"ה ירצה לתת להם את התורה הקדושה ולא למלאכי השרת? אולי בתורה יש מום ח"ו? אולי יש בה משהו לא טוב? אבל כאשר עברו החודשים וראו שהכל כשורה, שהתורה מושלמת ואין בה מום, אז החליטו לשמוח בה באמת בשמחת תורה.
סיפור ב' לשולחן שבת
וזאת הברכה – עם ישראל מבורך גם אם לעיתים נראה שמתרחשים דברים לא טובים. אנו לומדים על הנהגת הקב"ה רק בחלוף זמן . כשהברכה צריכה להגיע אלינו היא תגיע בכל מקרה גם אם ננסה למנוע אותה ולעכב אותה עבורנו או עבור אחרים.
מעשה שהיה בזמנינו ביהודי ירא שמים שנסע ברכבו כשגשם שוטף יורד בחזקה והנה הוא רואה שבצד הכביש עומדת מכונית, בתחילה היצר הרע אמר לו תמשיך הלאה שלא תאחר לתפילה, זה שום דבר הוא רק עצר לדבר בטלפון, אבל היצר הטוב לחש לו זה אדם שזקוק לעזרה.
ואכן יצר הטוב ניצח למרות הגשם הסוער הוא גם החנה את רכבו בצד וירד לראות במה מדובר, והוא רואה אישה מבוגרת יושבת ליד ההגה ובאחד הגלגלים יש פנצ'ר, מיד הוציא האיש את כליו ואמר לאשה להישאר במכונית והוא כבר יעשה את כל המלאכה. והוא הוציא את הגלגל המפונצ'ר והניח במקומו את הגלגל הרזרבה כשכולו מתרטב עד לעצמות, אבל הוא זכר את מאמר חז"ל (אבות פ"ה) "לפום צערא אגרא" , ואחר כחצי שעה של עבודה מפרכת הכל הסתדר, ואמר לאשה המבוגרת את יכולה לנסוע הגלגל מסודר.
והנה לפתע היא מוציאה חמשת אלפים ₪ ואומרת לו: זה בשבילך! אבל האיש הצדיק אמר לה, אני לא מוכן לקחת ממך את הכסף הזה כי אחר כך לא יהיה לי שכר בשמים, אני עשיתי מצוה לשם שמים, אם תרצי תתני את זה לנזקק הראשון שתפגשי בדרכך, וכמה שהיא ניסתה להפציר בו שיקח הוא סירב והלך, ובינתיים האישה ראתה איזו מסעדה לידה ונכנסה כדי לשתות משהו חם. בעודה נכנסת למסעדה, היא שומעת את בעלת הבית צועקת על העובדת שלה ואומרת לה "את מפוטרת אני לא רוצה אותך יותר פה בעבודה" , ולמרות תחנוניה של העובדת שבלי העבודה הזו היא עלולה להתמוטט מבחינה כלכלית וניסתה להסביר מה קרה, אמרה לה בעלת הבית "את מפוטרת", העובדת אספה את חפציה והתכוננה ללכת כשדמעות בעיניה.
ואת כל זה שמעה האשה המבוגרת ומיד הוציאה את החמשת אלפים ₪ ואמרה לה: זה מתנה, לא ממני, אלא מיהודי שתיקן לי פנצ'ר במזג אויר סוער ביותר, האישה סירבה לקחת אך לאחר מספר דקות נאותה לקבל את הכסף לתקופה הקרובה. האישה רצה הביתה לספר לבעלה על הבשורה של הפיטורין ועל הפיצויים הגדולים של 5000 ש"ח. אלא שבעלה עדיין לא היה בבית. ולאחר כמה דקות נשמעו דפיקות על הדלת ובעלה נכנס כשהוא רטוב מכף רגל ועד ראש, ואשתו סיפרה לו את הסיפור.
אמר לה בעלה "אני הוא זה שתיקן לה את הפנצ'ר"
סיפור ג' לשולחן שבת
ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך.
מבאר רש"י - זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון, ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.
וממשיך רש"י לבאר "שמח זבולן בצאתך" הצלח בצאתך לסחורה ומבאר החפץ חיים ואומר שכל סוחר שהיה יוצא להפליג כדי לקנות סחורות ולמכור היה במתח, והפחד גדול שמא יהיה סערה בים והספינה תטבע, ושמא הוא יקנה את הסחורה והיא תיפסד . רק לאחר שהסוחר עבר את הים וקנה את הסחורה וחזר למקומו ומכר את הסחורה והרויח הסוחר רק אז היה שמח,
כאן מברך משה רבינו את זבולון ואומר לו שמח זבולון בצאתך כלומר אתה יכול לשמוח כבר בזמן שאתה יוצא לדרך למרות הים המסוכן ושמא הסחורה יגרם לה הפסד, וכדומה, אתה אין לך מה לדאוג, כיוון שיששכר יושב באוהל ולומד בזכותך תורה אזי אין ספק שאתה תצליח בסחורה שלך.
ומעשה ביהודי שהיו לו המון ספינות בתוך הים שמביאים סחורות ולוקחים והיה עשיר גדול ובמקום לעשות ביטוח על כל הספינות הוא אסף עשרה יהודים ואמר להם שהם ילמדו תורה מהבוקר עד הערב והוא ישלם להם משכורת חודשית, וכך היה, והנה לאחר זמן הוא קיבל הודעה שאחת הספינות החלה להיטלטל בים והיא נמצאת בסכנה עם כל הסחורה היקרה, באותו רגע רץ העשיר הגדול לכולל, ונתן דפיקה חזקה על השולחן ואמר, אני מבקש שתלמדו יותר טוב ואני גם מעלה לכם את המשכורת.
ואחר כמה רגעים הודיעו לו שהספינה יצאה מכלל סכנה והכל בסדר, פנה אליו אחד הלומדים ושאל אותו מנין ידעת שהיתה אצלנו חלישות בלימוד יש לך איזה מצלמות בבית שאתה רואה אותנו משם? לא ולא, ענה העשיר, אלא פשוט אחת הספינות שלי כמעט טבעה והבנתי שאתם צריכים להתחזק בלימוד ואני בתשלום כי אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה ומתחלשים בלימוד התורה כנראה שאין לכם מספיק קמח ולכן החלטתי להוסיף. (ספר "ובחרת בחיים")
סיפור ד' לשולחן שבת
שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך.
לכאורה יששכר קיבל ברכה מקוצרת מאוד בעלת מילה אחת בלבד ויששכר באוהלך? כך מקשה רבינו בחיי, ועונה הרב, שמשה רבינו אומר ליששכר אתה זכית בברכה הגדולה ביותר בעולם, כיוון שאתה יושב באוהל ולומד תורה, ותלמוד תורה כנגד כולם, וה' אמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכל יהודי ירא שמים הקשור לקב"ה מכיר בטוב שנותן לו הקב"ה ויודע להעריך את מה שיש לו ואת מי שנותן לו ועושה לו טוב. מיהודי מצפים להתנהג אחרת. ומעשינו מעידים עלינו מי אנו .
ומשל שהיה פעם בן של מלך שאביו כבר נעשה זקן מאוד והוא עמד לרשת את כסא המלוכה, אלא שבן המלך אמר כדי שאני אצליח במלכותי אני צריך שיהיה לצידי יועץ חכם ונאמן. ולכן פירסם בעיתונים שהוא מחפש יועץ שמבין בשלושה תחומים: א) בסוסים שזה הכלי תחבורה הנפוץ ביותר לפני כמאה שנה, ב) ביהלומים, ג) בבני אדם. וכעבור ימים ספורים הגיע איזה אדם והציג את עצמו לבן המלך ואמר לו שהוא חושב שיש לו הבנה בשלושת הדברים הללו, אמר לו בן המלך יפה מאוד הבה ונבחן זאת! ויצאו ביחד לקנות סוס.
כשהגיעו לחוות הסוסים הסתכל בן המלך וראה סוס גבוה וחזק מאוד ואמר ליועץ מה דעתך על הסוס הזה אני רוצה לקנות אותו הוא נראה מצויין. אמר לו היועץ אם תשמע לי אני חושב שלא כדאי לך לקנות אותו. מדוע לא? זעק בן המלך היכן אמצא סוס כזה טוב, אין בעיה, אמר היועץ אתה רוצה תקנה את הסוס, אלא שלפני כן תבקש מהמוכר שיתן לאחד הנערים לדהור עליו מאה מטר ותראה שהסוס טוב ותקנה. נכון מאוד, אמר בן המלך וביקש מהמוכר שיתן לאחד מנעריו לדהור קודם, ואחד הנערים קפץ על הסוס והחל בדהירה מהירה, ולפתע הסוס נתקע באיזו אבן ונעצר והפיל את רוכבו לאחור ורמס אותו ברגליו והרג אותו.
וכראות בן המלך את הדבר הזה, אמר ליועץ אין לי מילים להודות לך הרי הצלת אותי ממוות בטוח אם הייתי קונה את הסוס הזה זה היה הסוף שלי, הוציא בן המלך את ארנקו, לקח שטר של עשרים שקל ונתן ליועץ ואמר לו זה מתנה ממני על מה שהצלת אותי ממוות, היועץ לא האמין למראה עיניו מול הסכום הפעוט, אך העדיף כמובן לשתוק, ואחר כמה ימים, הבן של המלך רואה את היועץ ואומר לו בוא תראה איזה כתר משובץ ביהלומים נדירים שאין כמותם בכל העולם קניתי בעשר מליון דולר, היועץ נכנס לראות את הכתר, מתבונן בזה היטב ואומר לבן המלך אתה צודק אין יהלומים כאלה בכל העולם, אתה יודע למה? כי זה לא יהלומים זה זכוכיות נוצצות וזה לא שווה עשר דולר.
בן המלך אמר לו מה פתאום אתה לא מבין זה יהלומים אמיתיים, אין בעיה אמר היועץ אפשר לברר, ומיד הלכו ליהלומן מומחה והיהלומן התבונן בכתר ואמר לבן המלך שהיועץ צודק זה לא יהלומים, ומיד לקח המלך שני שוטרים איתו והלך למוכר הנוכל, והוציא ממנו את כספו בחזרה, עשר מליון דולר כשהגיעו לארמון המלוכה אמר הבן של המלך ליועץ, אני שוב חייב לך המון תודות הצלת אותי מהפסד של עשר מיליון דולר, ושוב פשפש בארנקו ונתן לו את השטר הידוע עשרים שקל, תודה רבה אמר היועץ, ואחר כמה ימים שוב פונה הבן של המלך ליועץ ואומר לו תשמע בשני המבחנים הראשונים הצלחת מצויין, אם תעמוד במבחן האחרון להבין בבני אדם אתה תקבל את המינוי יועץ המלך באופן רשמי, מה אתה אומר עלי, שאל בן המלך את היועץ??
היועץ התבונן בו ואמר לו אני אומר עליך שאתה לא הבן של המלך! מה זאת אומרת שאג עליו בן המלך איך אתה מעיז לומר לי דבר כזה והרי אני בנו יחידו? אפשר לברר אמר היועץ תברר ותחזור אלי אני מחכה לך, רץ בן המלך כמו מטורף לאמא שלו ושאל אותה, אמא אני באמת הבן שלכם או לא? מה השאלה הזו אמרה האמא, אתה בגיל שלושים ורק עכשיו אתה שואל, אמא תגידי את כל האמת אני לא אעשה כלום רק תגידי לי, הסתכלה עליו ואמרה לו אתה לא הבן שלנו, לא היו לנו ילדים הרבה שנים ראינו אותך זרוק באיזה מקום והיית בגיל כמה שבועות וגידלנו אותך כבן המלך, תגיד תודה שלא מצא אותך איזה אדם פשוט! תודה רבה אמא, אמר הבן כשכולו המום למשמע הבשורה.
ומיד רץ ליועץ ואמר לו אתה צודק ואני ממנה אותך ליועץ שלי למשך כל ימי חייך אבל תגיד לי איך ידעת שאני לא הבן האמיתי של המלך, בסוסים ויהלומים אולי עשית איזה השתלמות מיוחדת להבין בהם, אבל איך ידעת שאני לא בן המלך וכי זה כתוב לי על המצח??? לא צריך לעשות השתלמות בשביל להבין שאתה באמת לא בן המלך, פשוט מעשיך מעידים כאלף עדים, שהרי הצלתי אותך ממוות ונתת לי רק עשרים שקל, הצלתי אותך מהפסד של עשר מיליון דולר ושוב נתת לי עשרים שקל, בן מלך משורשו יודע להעריך את מי שנמצא לידו ומציל אותו . ההתייחסות שלך אחרי שני המקרים שנתת 20 ₪ לימדו עליך שאינך יודע להכיר טובה ולפי זה ידעתי שאתה בן של סנדלר
ביום שמחת תורה אנו ששים ושמחים עם התורה הקדושה, ונשאלת השאלה, מדוע דווקא עכשיו, בחודש תשרי? לכאורה היה מתאים יותר לשמוח עם התורה בחג השבועות, שאז ניתנה התורה לישראל.
המגיד מדובנא עונה על כך במשל:
מעשה בנסיכה, כלילת המעלות, שכל שידוך שהציעו לה היא דחתה, גם אם היה בן מלך, עשיר מופלג או שר נכבד, בכל אחד ואחד היא מצאה מום. אביה המלך המיואש שאל ללבה, מה רצונה ועם מי היא רוצה להתחתן? הנסיכה השיבה שהיא לא מחפשת דווקא חתן עשיר או מיוחס, אלא אפילו אדם פשוט, העיקר שיהיה חכם ועם מידות טובות.
לאחר חיפושים רבים, המלך מצא בחור, אמנם כפרי פשוט, אבל חכם, בעל חסד ומידות נאצלות. הנסיכה נפגשה איתו ומיד החליטה להינשא. המלך המאושר הציע לחתן סכום עתק וארמון עם שמונה מפלסים, משרתים, סוסים וכל מה צריך.
החתונה המפוארת נערכה ברוב עם, הארוחה היתה כיד המלך וכולם נהנו. החתן כיבד מאוד את כלתו הנסיכה והיא היתה מאושרת. גם לאחר החתונה היא לא הצטערה אפילו לרגע ושמחה על הבחירה הנכונה.
יום אחד, לאחר מספר חודשים, ניגש הבחור למלך, וביקש לערוך שוב חתונה מפוארת ולשאת לאשה את בתו הנסיכה. המלך המופתע אמר לו בזעם: "הרי אתה כבר נשוי לנסיכה"!
הבחור הסביר בחכמה: "הרי אני בחור כפרי ופשוט, מדוע א"כ בחר בי המלך כחתן לבתו הנסיכה?! חשבתי לתומי, אולי הנסיכה בעלת מום ח"ו, ולכן אף אחד לא רוצה להתחתן איתה? ביום החתונה, היו לי הרבה חששות, ולא יכולתי לשמוח באמת. אבל כאשר עברו החודשים והכל כשורה, הבנתי שהנסיכה ממש מושלמת ואין בה שום מום, ואני פשוט זכיתי לפנים משורת הדין. ולכן רציתי לערוך שוב חתונה, והפעם לשמוח באמת".
כאשר בני ישראל ישראל קיבלו את התורה בחג השבועות, היו להם הרבה חששות, מדוע שהקב"ה ירצה לתת להם את התורה הקדושה ולא למלאכי השרת? אולי בתורה יש מום ח"ו? אולי יש בה משהו לא טוב? אבל כאשר עברו החודשים וראו שהכל כשורה, שהתורה מושלמת ואין בה מום, אז החליטו לשמוח בה באמת בשמחת תורה.
סיפור ב' לשולחן שבת
וזאת הברכה – עם ישראל מבורך גם אם לעיתים נראה שמתרחשים דברים לא טובים. אנו לומדים על הנהגת הקב"ה רק בחלוף זמן . כשהברכה צריכה להגיע אלינו היא תגיע בכל מקרה גם אם ננסה למנוע אותה ולעכב אותה עבורנו או עבור אחרים.
מעשה שהיה בזמנינו ביהודי ירא שמים שנסע ברכבו כשגשם שוטף יורד בחזקה והנה הוא רואה שבצד הכביש עומדת מכונית, בתחילה היצר הרע אמר לו תמשיך הלאה שלא תאחר לתפילה, זה שום דבר הוא רק עצר לדבר בטלפון, אבל היצר הטוב לחש לו זה אדם שזקוק לעזרה.
ואכן יצר הטוב ניצח למרות הגשם הסוער הוא גם החנה את רכבו בצד וירד לראות במה מדובר, והוא רואה אישה מבוגרת יושבת ליד ההגה ובאחד הגלגלים יש פנצ'ר, מיד הוציא האיש את כליו ואמר לאשה להישאר במכונית והוא כבר יעשה את כל המלאכה. והוא הוציא את הגלגל המפונצ'ר והניח במקומו את הגלגל הרזרבה כשכולו מתרטב עד לעצמות, אבל הוא זכר את מאמר חז"ל (אבות פ"ה) "לפום צערא אגרא" , ואחר כחצי שעה של עבודה מפרכת הכל הסתדר, ואמר לאשה המבוגרת את יכולה לנסוע הגלגל מסודר.
והנה לפתע היא מוציאה חמשת אלפים ₪ ואומרת לו: זה בשבילך! אבל האיש הצדיק אמר לה, אני לא מוכן לקחת ממך את הכסף הזה כי אחר כך לא יהיה לי שכר בשמים, אני עשיתי מצוה לשם שמים, אם תרצי תתני את זה לנזקק הראשון שתפגשי בדרכך, וכמה שהיא ניסתה להפציר בו שיקח הוא סירב והלך, ובינתיים האישה ראתה איזו מסעדה לידה ונכנסה כדי לשתות משהו חם. בעודה נכנסת למסעדה, היא שומעת את בעלת הבית צועקת על העובדת שלה ואומרת לה "את מפוטרת אני לא רוצה אותך יותר פה בעבודה" , ולמרות תחנוניה של העובדת שבלי העבודה הזו היא עלולה להתמוטט מבחינה כלכלית וניסתה להסביר מה קרה, אמרה לה בעלת הבית "את מפוטרת", העובדת אספה את חפציה והתכוננה ללכת כשדמעות בעיניה.
ואת כל זה שמעה האשה המבוגרת ומיד הוציאה את החמשת אלפים ₪ ואמרה לה: זה מתנה, לא ממני, אלא מיהודי שתיקן לי פנצ'ר במזג אויר סוער ביותר, האישה סירבה לקחת אך לאחר מספר דקות נאותה לקבל את הכסף לתקופה הקרובה. האישה רצה הביתה לספר לבעלה על הבשורה של הפיטורין ועל הפיצויים הגדולים של 5000 ש"ח. אלא שבעלה עדיין לא היה בבית. ולאחר כמה דקות נשמעו דפיקות על הדלת ובעלה נכנס כשהוא רטוב מכף רגל ועד ראש, ואשתו סיפרה לו את הסיפור.
אמר לה בעלה "אני הוא זה שתיקן לה את הפנצ'ר"
סיפור ג' לשולחן שבת
ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך.
מבאר רש"י - זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון, ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.
וממשיך רש"י לבאר "שמח זבולן בצאתך" הצלח בצאתך לסחורה ומבאר החפץ חיים ואומר שכל סוחר שהיה יוצא להפליג כדי לקנות סחורות ולמכור היה במתח, והפחד גדול שמא יהיה סערה בים והספינה תטבע, ושמא הוא יקנה את הסחורה והיא תיפסד . רק לאחר שהסוחר עבר את הים וקנה את הסחורה וחזר למקומו ומכר את הסחורה והרויח הסוחר רק אז היה שמח,
כאן מברך משה רבינו את זבולון ואומר לו שמח זבולון בצאתך כלומר אתה יכול לשמוח כבר בזמן שאתה יוצא לדרך למרות הים המסוכן ושמא הסחורה יגרם לה הפסד, וכדומה, אתה אין לך מה לדאוג, כיוון שיששכר יושב באוהל ולומד בזכותך תורה אזי אין ספק שאתה תצליח בסחורה שלך.
ומעשה ביהודי שהיו לו המון ספינות בתוך הים שמביאים סחורות ולוקחים והיה עשיר גדול ובמקום לעשות ביטוח על כל הספינות הוא אסף עשרה יהודים ואמר להם שהם ילמדו תורה מהבוקר עד הערב והוא ישלם להם משכורת חודשית, וכך היה, והנה לאחר זמן הוא קיבל הודעה שאחת הספינות החלה להיטלטל בים והיא נמצאת בסכנה עם כל הסחורה היקרה, באותו רגע רץ העשיר הגדול לכולל, ונתן דפיקה חזקה על השולחן ואמר, אני מבקש שתלמדו יותר טוב ואני גם מעלה לכם את המשכורת.
ואחר כמה רגעים הודיעו לו שהספינה יצאה מכלל סכנה והכל בסדר, פנה אליו אחד הלומדים ושאל אותו מנין ידעת שהיתה אצלנו חלישות בלימוד יש לך איזה מצלמות בבית שאתה רואה אותנו משם? לא ולא, ענה העשיר, אלא פשוט אחת הספינות שלי כמעט טבעה והבנתי שאתם צריכים להתחזק בלימוד ואני בתשלום כי אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה ומתחלשים בלימוד התורה כנראה שאין לכם מספיק קמח ולכן החלטתי להוסיף. (ספר "ובחרת בחיים")
סיפור ד' לשולחן שבת
שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך.
לכאורה יששכר קיבל ברכה מקוצרת מאוד בעלת מילה אחת בלבד ויששכר באוהלך? כך מקשה רבינו בחיי, ועונה הרב, שמשה רבינו אומר ליששכר אתה זכית בברכה הגדולה ביותר בעולם, כיוון שאתה יושב באוהל ולומד תורה, ותלמוד תורה כנגד כולם, וה' אמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכל יהודי ירא שמים הקשור לקב"ה מכיר בטוב שנותן לו הקב"ה ויודע להעריך את מה שיש לו ואת מי שנותן לו ועושה לו טוב. מיהודי מצפים להתנהג אחרת. ומעשינו מעידים עלינו מי אנו .
ומשל שהיה פעם בן של מלך שאביו כבר נעשה זקן מאוד והוא עמד לרשת את כסא המלוכה, אלא שבן המלך אמר כדי שאני אצליח במלכותי אני צריך שיהיה לצידי יועץ חכם ונאמן. ולכן פירסם בעיתונים שהוא מחפש יועץ שמבין בשלושה תחומים: א) בסוסים שזה הכלי תחבורה הנפוץ ביותר לפני כמאה שנה, ב) ביהלומים, ג) בבני אדם. וכעבור ימים ספורים הגיע איזה אדם והציג את עצמו לבן המלך ואמר לו שהוא חושב שיש לו הבנה בשלושת הדברים הללו, אמר לו בן המלך יפה מאוד הבה ונבחן זאת! ויצאו ביחד לקנות סוס.
כשהגיעו לחוות הסוסים הסתכל בן המלך וראה סוס גבוה וחזק מאוד ואמר ליועץ מה דעתך על הסוס הזה אני רוצה לקנות אותו הוא נראה מצויין. אמר לו היועץ אם תשמע לי אני חושב שלא כדאי לך לקנות אותו. מדוע לא? זעק בן המלך היכן אמצא סוס כזה טוב, אין בעיה, אמר היועץ אתה רוצה תקנה את הסוס, אלא שלפני כן תבקש מהמוכר שיתן לאחד הנערים לדהור עליו מאה מטר ותראה שהסוס טוב ותקנה. נכון מאוד, אמר בן המלך וביקש מהמוכר שיתן לאחד מנעריו לדהור קודם, ואחד הנערים קפץ על הסוס והחל בדהירה מהירה, ולפתע הסוס נתקע באיזו אבן ונעצר והפיל את רוכבו לאחור ורמס אותו ברגליו והרג אותו.
וכראות בן המלך את הדבר הזה, אמר ליועץ אין לי מילים להודות לך הרי הצלת אותי ממוות בטוח אם הייתי קונה את הסוס הזה זה היה הסוף שלי, הוציא בן המלך את ארנקו, לקח שטר של עשרים שקל ונתן ליועץ ואמר לו זה מתנה ממני על מה שהצלת אותי ממוות, היועץ לא האמין למראה עיניו מול הסכום הפעוט, אך העדיף כמובן לשתוק, ואחר כמה ימים, הבן של המלך רואה את היועץ ואומר לו בוא תראה איזה כתר משובץ ביהלומים נדירים שאין כמותם בכל העולם קניתי בעשר מליון דולר, היועץ נכנס לראות את הכתר, מתבונן בזה היטב ואומר לבן המלך אתה צודק אין יהלומים כאלה בכל העולם, אתה יודע למה? כי זה לא יהלומים זה זכוכיות נוצצות וזה לא שווה עשר דולר.
בן המלך אמר לו מה פתאום אתה לא מבין זה יהלומים אמיתיים, אין בעיה אמר היועץ אפשר לברר, ומיד הלכו ליהלומן מומחה והיהלומן התבונן בכתר ואמר לבן המלך שהיועץ צודק זה לא יהלומים, ומיד לקח המלך שני שוטרים איתו והלך למוכר הנוכל, והוציא ממנו את כספו בחזרה, עשר מליון דולר כשהגיעו לארמון המלוכה אמר הבן של המלך ליועץ, אני שוב חייב לך המון תודות הצלת אותי מהפסד של עשר מיליון דולר, ושוב פשפש בארנקו ונתן לו את השטר הידוע עשרים שקל, תודה רבה אמר היועץ, ואחר כמה ימים שוב פונה הבן של המלך ליועץ ואומר לו תשמע בשני המבחנים הראשונים הצלחת מצויין, אם תעמוד במבחן האחרון להבין בבני אדם אתה תקבל את המינוי יועץ המלך באופן רשמי, מה אתה אומר עלי, שאל בן המלך את היועץ??
היועץ התבונן בו ואמר לו אני אומר עליך שאתה לא הבן של המלך! מה זאת אומרת שאג עליו בן המלך איך אתה מעיז לומר לי דבר כזה והרי אני בנו יחידו? אפשר לברר אמר היועץ תברר ותחזור אלי אני מחכה לך, רץ בן המלך כמו מטורף לאמא שלו ושאל אותה, אמא אני באמת הבן שלכם או לא? מה השאלה הזו אמרה האמא, אתה בגיל שלושים ורק עכשיו אתה שואל, אמא תגידי את כל האמת אני לא אעשה כלום רק תגידי לי, הסתכלה עליו ואמרה לו אתה לא הבן שלנו, לא היו לנו ילדים הרבה שנים ראינו אותך זרוק באיזה מקום והיית בגיל כמה שבועות וגידלנו אותך כבן המלך, תגיד תודה שלא מצא אותך איזה אדם פשוט! תודה רבה אמא, אמר הבן כשכולו המום למשמע הבשורה.
ומיד רץ ליועץ ואמר לו אתה צודק ואני ממנה אותך ליועץ שלי למשך כל ימי חייך אבל תגיד לי איך ידעת שאני לא הבן האמיתי של המלך, בסוסים ויהלומים אולי עשית איזה השתלמות מיוחדת להבין בהם, אבל איך ידעת שאני לא בן המלך וכי זה כתוב לי על המצח??? לא צריך לעשות השתלמות בשביל להבין שאתה באמת לא בן המלך, פשוט מעשיך מעידים כאלף עדים, שהרי הצלתי אותך ממוות ונתת לי רק עשרים שקל, הצלתי אותך מהפסד של עשר מיליון דולר ושוב נתת לי עשרים שקל, בן מלך משורשו יודע להעריך את מי שנמצא לידו ומציל אותו . ההתייחסות שלך אחרי שני המקרים שנתת 20 ₪ לימדו עליך שאינך יודע להכיר טובה ולפי זה ידעתי שאתה בן של סנדלר