הרשמה לקבלת גיליון הפעילות בתחילת כל שבוע
x
סיפור א' לשולחן שבת
פרשת וָאֵרָא מתחילה בתשובת הקב"ה לתלונת משה רבנו "...לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי ". אומר הקב"ה: "וגם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת בְּנַאֲקִי. יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם ... " מה פירוש המלה " וְגַם ", וכי מי עוד שמע את נאקתם?!
בספר "וקראת לשבת עונג" מובא סיפור :
פעם אחת נכנסת לחדרו של החת"ם סופר, אחד מגדולי הסוחרים בעיר ובקש את עזרת הרב .
"כפי הידוע לרב" – פתח העשיר ואמר – "סוחר גדול אני, אולם כעת נקלעו עסקי לצרות, ומבקש אני ממעלת כבוד הרב שיברך אותי ואצא מן המיצר"
אכן, ידוע לי שמצבך קשה – אמר הרב – אולם עוד יודע אני, שאחיך עני ואביון וצריך הוא עזרה בפרנסתו, ואילו אתה מתעלם מלהושיט לו עזרה .
יסלח לי כבוד הרב – מלמל העשיר במבוכה – אבל כרגע עסקי אינם מרשים לי. לעזור, אולם אם אצא מן המיצר בוודאי שאעזור לו ...
בפרשת השבוע – אמר הרב – אומר הקב"ה ".. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל " מה פירוש המלה "וגם" וכי מי עוד שמע את נאקתם ? "
אלא, בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים, שמע כל אחד מהם גם את אנקת אחיו ... למרות השעבוד, השתדל כל אחד מעל סבלו של רעהו בכל יכולתו, ובשכר שמיעה זו שמע גם הקב"ה את אנחתם והושיעם ...
עזר אף אתה ממשיך – סיים הרב. – ובוודאי יושיעך ה' מכל צרותיך !
כל אחד מאיתנו צריך לחדד את להאזין למי שמסביבנו. לא תמיד אנו ערים לקולות נשמעים או שמתוך ההמולה אין הרבהנו לשמוע את הילדים בכיתה, בבית או בכל מקום אחר....
סיפור ב' לשולחן שבת
מה גורם לפרעה לעשות כל כך טעויות שבעטיים הוא מכלה המדינה שלו?! לקח הנלמד מפרשת השבוע על כך הגאווה ואיך מניעים אישים מסוגלים לשבש חשיבה רציונלית של אדם, כדי שהוא מסיק מסקנות הפוכות מן המציאות והמזיקות לו ולסובבים אותו... " לא ידעתי את ה' ואת ישראל לא אשלח "
במת הגאווה שהייתה. בפרעה הובילה אותו ואת עמו לאבדון .
הגאווה שיכרה אותו - עצם המחשבה שהוא אלוהי מצרים העבירה אותו על דעתו .
משל למה הדבר דומה :
במכון לגמילה מאלכוהול הביאו מרצה שיסביר מהו הנזק הנגרם משתייה מרובה של ויסקי . אחת המטרות הייתה להפחיד את המכורים ולמנוע מהם לחזור לטיפה המרה ...
המרצה פתח את דבריו בניסוי. כדי להסביר מהו הנזק שגורם האלכוהול הוא הכניס תולעת שהביא עימו לתוך כוס של ויסקי צלול. התולעת התפורה תוך שניות ספורות לתדהמת כל הנוכחים .
היו שביקשו לראות שוב, המרצה שראה את שיא ההצלחה מול עיניו חזר על הניסוי כמה פעמים ובכל פעם ההתפעלות של המתאווים לטיפה המרה הדהימה אותו מחדש .
לאחר הניסוי שאל המרצה את הנוכחים: "מי מכם עכשיו יכול לומר לי מהי המסקנה מהניסוי ?"
דממה השתררה באולם,...
רק אחד הצביע. המרצה איפשר לו לדבר בקול רם :
" מי ששותה ויסקי אין לו תולעים בבטן !"...
והנמשל ברור מאליו : גאוותו של פרעה לא איפשרה לו להכיר בעובדה שה' הוא האלוקים, כיוון שזה אומר שהוא לא! את זה, הוא לא היה יכול לסבול ...
סיפור ג' לשולחן שבת
הפרשה מתחילה וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב ורש"י מפרש נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני, ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים דברי שדברתי לאבות. הראשונים.
הקב"ה מודיע למשה רבנו שגאולת ישראל ממצרים היא בגלל זכות אבות. ובתפילת שמונה עשרה אנו אומרים " אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב" ומדוע לא אומרים "אלוקי אברהם יצחק ויעקב" אלא בא ללמדנו שלכל אחד מהאבות הייתה השגחה מיוחדת בפני עצמו .
אנו נתקלים באנשים וילדים שניתלים בדורות קודמים כדי לקנות את מעמדם : "אתה יודע מי היה סבא שלי?!... הוא היה רב גדול..." אנשים חושבים שזכות אבותם עומדים להם מאז ולתמיד וללא תנאי. זכות אבותינו הראשונים אברהם יצחק ויעקב עומדת לכלל ישראל אך חז"ל מלמדים אותנו במסכת סנהדרין קד,א : "ברא מזכה אבא אבא לא מזכה ברא" (בן מזכה את האב ולא האב מזכה את הבן) זכות אבותנו הקרובים מצטרפת למעשי הבנים ולא תעמוד. בפני עצמה.
משל למה הדבר דומה :
קמצן רוצה להגיע עם מזוודות אך התקמצן לקחת מונית ולהחליט ללכת ברגל, אך כובד המזוודות עצר בעדו... הוא עצר נהג מונית ושאל כמה יעלה לו להגיע לביתו .
ענה לו הנהג באדיבות: 30 ש"ח .
" והמזוודות ?!"
השיב לו הנהג: "המזוודות בחינם !".
קפץ מידענו על המציאה ואמר לנהג: "מעולה, אז תיקח רק את המזוודות "...
השיב לו נהג המונית בקור רוח: "אני מוכן לקחת אותם בחינם, בתנאי שתשלם על הנסיעה "...
כן הוא הנמשל : כשאדם שומר תורה ומצוות ויש לו גם זכות אבות, זו מעלה גדולה. שזכות אבות היא תוספת על העיקר שהוא עצמו קנה .
סיפור ד' לשולחן שבת
וארא- טוב אם כבר באת, תישאר !
בספר תהילים קה,לא כתוב : "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל-גְּבוּלָם" ונשאלת השאלה: הרי מכת כינים לפני ערוב מה הן עושות כאן?!
מביא המגיד מדובנא ביאור משל למה הדבר דומה :
לעשיר שעשה שמחה ואין לו מקום לכולם . בלית ברירה חילק את הפעילות לשלושה ימים, עשה הזמנות וכתב כך :
אזרחי העיר נא להגיע ביום א '. משפחה נא להגיע ביום ב ' אנשי עסקים מגיעים ביום ג'. - אין לבוא פעמיים !!!.
והנה ביום הראשון הגיעה כל בני העיר וכשמ אחד מהם הביתה הוא אומר לו אשתו: "ראית מה הכל היא בת דודה שלי ולא ידעתי "...
למחרת הגיע שוב פעם כשהפעם הוא מגיע למשפחה ...
תופס אותו אחד המלצרים ואומר לו: "היי אתה היית פה אתמול" מיד הוא קרא לסדרן וזה החל לריב איתו .
לשמע ההמולה, הגיע בעל הבית ושאל אותו: "תגיד בבקשה, זה נכון שהיית כאן אתמול?!" אמר לו: כן .
" אם כן, למה באת גם היום ?!".
התנצל האיש ואמר: "מה אומר לאדוני, אמש הסביר לי שאני גם משפחה... האמן לי, זה נודע לי רק אתמול בלילה ..."
אמר בעל הבית בחיוך : טוב אם כבר באת, תישאר !.
כן הוא הנמשל :
הכינים שומעות שכל החיות מגיעות למצרים ואומרות רגע אני גם חיה אבל כבר הייתי... ובכל זאת הגיעה .
אמר הקב"ה כיוון שהגעתם תישארו ...
סיפור ה' לשולחן שבת
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם "
משל נפלא שהביאו בעלי התוספות להסביר את חוצפתו וטיפשותו של פרעה למרוד במי שאמר והיה העולם למרות כל המכות שקיבלו פעם אחר פעם ...
בעלי התוספות הביאו משל למה הדבר דומה:
לאריה - מלך שבחיות שמינה את החמור לגבות את המכס עבורו.
פעם אחת בא הארי שהוא המלך והזאב והשועל עמו בעיר. בא החמור וביקש מהם לשלם את המכס. אמר לו השועל: "כמה עזות יש לך מכל החיות! אינך יודע שהמלך בא עמנו, ונחנו עמו, ואתה שואל לנו מכס?!"
אמר לו החמור בביטחון: "אפילו המלך בעצמו גם ישלם מס!" ובטיפשותו פנה החמור ובקש מהמלך מס.
לא הספיק הוא להסתכל בפינקסו והארי טרפו על אתר, נתנו לשואל וציווה לו לסדר לו את איבריו.
סידר השועל איבריו וראה שהלב יפה ואכלו.
כשבא הארי וראה את איבריו מסודרים וליבו חסר, שאל את השועל: "היכן ליבו של החמור?".
אמר השועל בפליאה למלך: "וכי אם היה לו לב היה מבקש מהלך לשלם מס?!"...
כן הוא הנמשל:
כך פרעה הרשע נבזה ושכחן. שכח כל מה שעשה לו הקב"ה. אמר הקב"ה: שוטה זה אין לו לב. לבו נעשה כבד וזהו שכתוב: "כבד לב פרעה"...
סיפור ו' לשולחן שבת
ה' חולק כבוד לפרעה הרשע "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים..."
גם ברשעותו חולק הקב"ה כבוד לפרעה כמלך. מצרים.
גאונות העצומה של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל יצאה לשם ולתהילה בעולם התורה, וכגאונות כן הייתה גודל ענוותנות, כפי שיתואר בסיפור הבא: נוהג היה רבי חיים עוזר להשתעשע בדברי תורה עם תלמידים . פעם אחת כשקבוצה איכותית ומיוחדת תלמידיו היו בביתו ושקלו וטרו בדברי תורה, אמר לתלמידים שתוס' במסכת יבמות דף נ' עוסק בסוגיה בה הם מתפלפלים עכשיו. כששמע זאת אחד מגאוני העיר העיר: "סליחה כבוד הרב, אבל התוס' נמצא בדף נ"א ". " לא", ענה הרב בפסקנות, "הוא נמצא בדף נ'!" והמשיך בלימודו עם המקור . לא נחה דעתו של הבחור וממשיך על שלו. שוב ושוב טען בנחרצות יתר: "התוס' נמצא בדף נ"א",וכדי להוכיח את הצדקתו קם לעבר ארון הספרים כדי להביא גמרא ולהראות לכל כי הצדק עמו .רבי חיים עוזר קם ממקומו ועצר את הבחור, תוך כדי שהוא אומר לו בלט: "וכי קל בעיניך לבייש יהודי?" הבחורים הסתכלו זה על זה בארשת של בושה, ואילו הבחור המתווכח חייך חיוך קל של ניצחון , ובלבו אמר: 'כנראה נזכר הרב שהתוס' נמצא בדף נ"א, כדבריי '.
כאשר שבו הבחורים אל הישיבה, פתח הבחור המתווכח את הגמרא לעיני חבריו כדי להוכיח את נצחונו, אך לתדהמתו הרבה גילה שאכן צדק הרב, והתוס' הינו בדף נ' ולא בדף נ"א. או אז הבין התלמיד שבדברי הרב 'וכי קל בעיניך לבייש יהודי' התכוון הרב למנוע את הבושה עצמו, כי לנגד הרב כלל לא עמד כבודו האישי, אלא תלמיד כבודו
אז הבין התלמיד שהרב התכוון למנוע בושה מהתלמיד, משום שלא קל לבייש יהודי. מישראל וסיפר לכל חבריו.. .
מכאן יש לנו ללמוד איך לא לזלזל או לבייש אדם גם כשלא מתנהג כהוגן ובפרט ביהודי...
סיפור ז' לשולחן שבת
לאחר שפרעה ממש מבקשה שהש את הצפרדעים , משה רבנו צועק אל ה' : " וַיִּצְעַק מֹה אֶל ה' עַל - דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים (ח' - ח') ונשאלת השאלה מדוע משה צריך לצעוק ? למה אתה יכול רק לדבר?
ומסופר על הגאון רבי אברהם ברוידה מטרנופול זיע"א שנזדמן פעם אחת לפונדק שבו התאכסנה חבורת 'משכילים'. בהגיע שעת תפילת ערבית החלו ה'משכילים' להתהולל בקולי-קולות, כדי להפריע לרב בתפילתו. בתגובה התחיל הרב להתפלל בצעקות עד שקולו הדהד בכל הפונדק עד כדי כך שהמשכילים נבהלו והפסיקו.
התפילה שאלו ה'משכילים' את הרב מדוע התפללו פעולות רמות כל-כך. השיב רבי אברהם: "התורה מספרת שמשה רבנו התפללה להפסקת המכות על מצרים. תפילתו מוזכרת בלשון 'ויעתר', 'וירוש כפיו' וכדומה. אולם פעם אחת, במכת צפרדע, נאמר 'ויצעק משה'. למה צעק? אלא שכאשר רבבות אלפי צפרדעים מקרקרות בקולי- קולות, אין למשה ברירה אלא לצעוק, כדי שיוכל לשמוע את מה שהוא מוציא מפיו"...
פרשת וָאֵרָא מתחילה בתשובת הקב"ה לתלונת משה רבנו "...לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי ". אומר הקב"ה: "וגם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת בְּנַאֲקִי. יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם ... " מה פירוש המלה " וְגַם ", וכי מי עוד שמע את נאקתם?!
בספר "וקראת לשבת עונג" מובא סיפור :
פעם אחת נכנסת לחדרו של החת"ם סופר, אחד מגדולי הסוחרים בעיר ובקש את עזרת הרב .
"כפי הידוע לרב" – פתח העשיר ואמר – "סוחר גדול אני, אולם כעת נקלעו עסקי לצרות, ומבקש אני ממעלת כבוד הרב שיברך אותי ואצא מן המיצר"
אכן, ידוע לי שמצבך קשה – אמר הרב – אולם עוד יודע אני, שאחיך עני ואביון וצריך הוא עזרה בפרנסתו, ואילו אתה מתעלם מלהושיט לו עזרה .
יסלח לי כבוד הרב – מלמל העשיר במבוכה – אבל כרגע עסקי אינם מרשים לי. לעזור, אולם אם אצא מן המיצר בוודאי שאעזור לו ...
בפרשת השבוע – אמר הרב – אומר הקב"ה ".. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל " מה פירוש המלה "וגם" וכי מי עוד שמע את נאקתם ? "
אלא, בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים, שמע כל אחד מהם גם את אנקת אחיו ... למרות השעבוד, השתדל כל אחד מעל סבלו של רעהו בכל יכולתו, ובשכר שמיעה זו שמע גם הקב"ה את אנחתם והושיעם ...
עזר אף אתה ממשיך – סיים הרב. – ובוודאי יושיעך ה' מכל צרותיך !
כל אחד מאיתנו צריך לחדד את להאזין למי שמסביבנו. לא תמיד אנו ערים לקולות נשמעים או שמתוך ההמולה אין הרבהנו לשמוע את הילדים בכיתה, בבית או בכל מקום אחר....
סיפור ב' לשולחן שבת
מה גורם לפרעה לעשות כל כך טעויות שבעטיים הוא מכלה המדינה שלו?! לקח הנלמד מפרשת השבוע על כך הגאווה ואיך מניעים אישים מסוגלים לשבש חשיבה רציונלית של אדם, כדי שהוא מסיק מסקנות הפוכות מן המציאות והמזיקות לו ולסובבים אותו... " לא ידעתי את ה' ואת ישראל לא אשלח "
במת הגאווה שהייתה. בפרעה הובילה אותו ואת עמו לאבדון .
הגאווה שיכרה אותו - עצם המחשבה שהוא אלוהי מצרים העבירה אותו על דעתו .
משל למה הדבר דומה :
במכון לגמילה מאלכוהול הביאו מרצה שיסביר מהו הנזק הנגרם משתייה מרובה של ויסקי . אחת המטרות הייתה להפחיד את המכורים ולמנוע מהם לחזור לטיפה המרה ...
המרצה פתח את דבריו בניסוי. כדי להסביר מהו הנזק שגורם האלכוהול הוא הכניס תולעת שהביא עימו לתוך כוס של ויסקי צלול. התולעת התפורה תוך שניות ספורות לתדהמת כל הנוכחים .
היו שביקשו לראות שוב, המרצה שראה את שיא ההצלחה מול עיניו חזר על הניסוי כמה פעמים ובכל פעם ההתפעלות של המתאווים לטיפה המרה הדהימה אותו מחדש .
לאחר הניסוי שאל המרצה את הנוכחים: "מי מכם עכשיו יכול לומר לי מהי המסקנה מהניסוי ?"
דממה השתררה באולם,...
רק אחד הצביע. המרצה איפשר לו לדבר בקול רם :
" מי ששותה ויסקי אין לו תולעים בבטן !"...
והנמשל ברור מאליו : גאוותו של פרעה לא איפשרה לו להכיר בעובדה שה' הוא האלוקים, כיוון שזה אומר שהוא לא! את זה, הוא לא היה יכול לסבול ...
סיפור ג' לשולחן שבת
הפרשה מתחילה וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב ורש"י מפרש נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני, ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים דברי שדברתי לאבות. הראשונים.
הקב"ה מודיע למשה רבנו שגאולת ישראל ממצרים היא בגלל זכות אבות. ובתפילת שמונה עשרה אנו אומרים " אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב" ומדוע לא אומרים "אלוקי אברהם יצחק ויעקב" אלא בא ללמדנו שלכל אחד מהאבות הייתה השגחה מיוחדת בפני עצמו .
אנו נתקלים באנשים וילדים שניתלים בדורות קודמים כדי לקנות את מעמדם : "אתה יודע מי היה סבא שלי?!... הוא היה רב גדול..." אנשים חושבים שזכות אבותם עומדים להם מאז ולתמיד וללא תנאי. זכות אבותינו הראשונים אברהם יצחק ויעקב עומדת לכלל ישראל אך חז"ל מלמדים אותנו במסכת סנהדרין קד,א : "ברא מזכה אבא אבא לא מזכה ברא" (בן מזכה את האב ולא האב מזכה את הבן) זכות אבותנו הקרובים מצטרפת למעשי הבנים ולא תעמוד. בפני עצמה.
משל למה הדבר דומה :
קמצן רוצה להגיע עם מזוודות אך התקמצן לקחת מונית ולהחליט ללכת ברגל, אך כובד המזוודות עצר בעדו... הוא עצר נהג מונית ושאל כמה יעלה לו להגיע לביתו .
ענה לו הנהג באדיבות: 30 ש"ח .
" והמזוודות ?!"
השיב לו הנהג: "המזוודות בחינם !".
קפץ מידענו על המציאה ואמר לנהג: "מעולה, אז תיקח רק את המזוודות "...
השיב לו נהג המונית בקור רוח: "אני מוכן לקחת אותם בחינם, בתנאי שתשלם על הנסיעה "...
כן הוא הנמשל : כשאדם שומר תורה ומצוות ויש לו גם זכות אבות, זו מעלה גדולה. שזכות אבות היא תוספת על העיקר שהוא עצמו קנה .
סיפור ד' לשולחן שבת
וארא- טוב אם כבר באת, תישאר !
בספר תהילים קה,לא כתוב : "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל-גְּבוּלָם" ונשאלת השאלה: הרי מכת כינים לפני ערוב מה הן עושות כאן?!
מביא המגיד מדובנא ביאור משל למה הדבר דומה :
לעשיר שעשה שמחה ואין לו מקום לכולם . בלית ברירה חילק את הפעילות לשלושה ימים, עשה הזמנות וכתב כך :
אזרחי העיר נא להגיע ביום א '. משפחה נא להגיע ביום ב ' אנשי עסקים מגיעים ביום ג'. - אין לבוא פעמיים !!!.
והנה ביום הראשון הגיעה כל בני העיר וכשמ אחד מהם הביתה הוא אומר לו אשתו: "ראית מה הכל היא בת דודה שלי ולא ידעתי "...
למחרת הגיע שוב פעם כשהפעם הוא מגיע למשפחה ...
תופס אותו אחד המלצרים ואומר לו: "היי אתה היית פה אתמול" מיד הוא קרא לסדרן וזה החל לריב איתו .
לשמע ההמולה, הגיע בעל הבית ושאל אותו: "תגיד בבקשה, זה נכון שהיית כאן אתמול?!" אמר לו: כן .
" אם כן, למה באת גם היום ?!".
התנצל האיש ואמר: "מה אומר לאדוני, אמש הסביר לי שאני גם משפחה... האמן לי, זה נודע לי רק אתמול בלילה ..."
אמר בעל הבית בחיוך : טוב אם כבר באת, תישאר !.
כן הוא הנמשל :
הכינים שומעות שכל החיות מגיעות למצרים ואומרות רגע אני גם חיה אבל כבר הייתי... ובכל זאת הגיעה .
אמר הקב"ה כיוון שהגעתם תישארו ...
סיפור ה' לשולחן שבת
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם "
משל נפלא שהביאו בעלי התוספות להסביר את חוצפתו וטיפשותו של פרעה למרוד במי שאמר והיה העולם למרות כל המכות שקיבלו פעם אחר פעם ...
בעלי התוספות הביאו משל למה הדבר דומה:
לאריה - מלך שבחיות שמינה את החמור לגבות את המכס עבורו.
פעם אחת בא הארי שהוא המלך והזאב והשועל עמו בעיר. בא החמור וביקש מהם לשלם את המכס. אמר לו השועל: "כמה עזות יש לך מכל החיות! אינך יודע שהמלך בא עמנו, ונחנו עמו, ואתה שואל לנו מכס?!"
אמר לו החמור בביטחון: "אפילו המלך בעצמו גם ישלם מס!" ובטיפשותו פנה החמור ובקש מהמלך מס.
לא הספיק הוא להסתכל בפינקסו והארי טרפו על אתר, נתנו לשואל וציווה לו לסדר לו את איבריו.
סידר השועל איבריו וראה שהלב יפה ואכלו.
כשבא הארי וראה את איבריו מסודרים וליבו חסר, שאל את השועל: "היכן ליבו של החמור?".
אמר השועל בפליאה למלך: "וכי אם היה לו לב היה מבקש מהלך לשלם מס?!"...
כן הוא הנמשל:
כך פרעה הרשע נבזה ושכחן. שכח כל מה שעשה לו הקב"ה. אמר הקב"ה: שוטה זה אין לו לב. לבו נעשה כבד וזהו שכתוב: "כבד לב פרעה"...
סיפור ו' לשולחן שבת
ה' חולק כבוד לפרעה הרשע "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים..."
גם ברשעותו חולק הקב"ה כבוד לפרעה כמלך. מצרים.
גאונות העצומה של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל יצאה לשם ולתהילה בעולם התורה, וכגאונות כן הייתה גודל ענוותנות, כפי שיתואר בסיפור הבא: נוהג היה רבי חיים עוזר להשתעשע בדברי תורה עם תלמידים . פעם אחת כשקבוצה איכותית ומיוחדת תלמידיו היו בביתו ושקלו וטרו בדברי תורה, אמר לתלמידים שתוס' במסכת יבמות דף נ' עוסק בסוגיה בה הם מתפלפלים עכשיו. כששמע זאת אחד מגאוני העיר העיר: "סליחה כבוד הרב, אבל התוס' נמצא בדף נ"א ". " לא", ענה הרב בפסקנות, "הוא נמצא בדף נ'!" והמשיך בלימודו עם המקור . לא נחה דעתו של הבחור וממשיך על שלו. שוב ושוב טען בנחרצות יתר: "התוס' נמצא בדף נ"א",וכדי להוכיח את הצדקתו קם לעבר ארון הספרים כדי להביא גמרא ולהראות לכל כי הצדק עמו .רבי חיים עוזר קם ממקומו ועצר את הבחור, תוך כדי שהוא אומר לו בלט: "וכי קל בעיניך לבייש יהודי?" הבחורים הסתכלו זה על זה בארשת של בושה, ואילו הבחור המתווכח חייך חיוך קל של ניצחון , ובלבו אמר: 'כנראה נזכר הרב שהתוס' נמצא בדף נ"א, כדבריי '.
כאשר שבו הבחורים אל הישיבה, פתח הבחור המתווכח את הגמרא לעיני חבריו כדי להוכיח את נצחונו, אך לתדהמתו הרבה גילה שאכן צדק הרב, והתוס' הינו בדף נ' ולא בדף נ"א. או אז הבין התלמיד שבדברי הרב 'וכי קל בעיניך לבייש יהודי' התכוון הרב למנוע את הבושה עצמו, כי לנגד הרב כלל לא עמד כבודו האישי, אלא תלמיד כבודו
אז הבין התלמיד שהרב התכוון למנוע בושה מהתלמיד, משום שלא קל לבייש יהודי. מישראל וסיפר לכל חבריו.. .
מכאן יש לנו ללמוד איך לא לזלזל או לבייש אדם גם כשלא מתנהג כהוגן ובפרט ביהודי...
סיפור ז' לשולחן שבת
לאחר שפרעה ממש מבקשה שהש את הצפרדעים , משה רבנו צועק אל ה' : " וַיִּצְעַק מֹה אֶל ה' עַל - דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים (ח' - ח') ונשאלת השאלה מדוע משה צריך לצעוק ? למה אתה יכול רק לדבר?
ומסופר על הגאון רבי אברהם ברוידה מטרנופול זיע"א שנזדמן פעם אחת לפונדק שבו התאכסנה חבורת 'משכילים'. בהגיע שעת תפילת ערבית החלו ה'משכילים' להתהולל בקולי-קולות, כדי להפריע לרב בתפילתו. בתגובה התחיל הרב להתפלל בצעקות עד שקולו הדהד בכל הפונדק עד כדי כך שהמשכילים נבהלו והפסיקו.
התפילה שאלו ה'משכילים' את הרב מדוע התפללו פעולות רמות כל-כך. השיב רבי אברהם: "התורה מספרת שמשה רבנו התפללה להפסקת המכות על מצרים. תפילתו מוזכרת בלשון 'ויעתר', 'וירוש כפיו' וכדומה. אולם פעם אחת, במכת צפרדע, נאמר 'ויצעק משה'. למה צעק? אלא שכאשר רבבות אלפי צפרדעים מקרקרות בקולי- קולות, אין למשה ברירה אלא לצעוק, כדי שיוכל לשמוע את מה שהוא מוציא מפיו"...